<h1>רבינו ירוחם נכ"ד ח"ד</h1>
<h2>דף קכ:</h2>
מי שנפלו מכות רעות עליו שאי אפשר שיחיה בהן אפילו נשחט רוב ב' סימני' ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו שהרי עתה חי הוא אף על פי שסופו למות וכן כתב הרמב"ם בגרושין פ"ב [ה"ח] וכן פשוט ביבמות ובגטין. וכן אם צלוב בצליבה פי' ואין צריך בדיקה כי בודאי נאמר שבדע' צלול היה.
<h2>דף קכב.</h2>
מי שהיה מושלך בבור ואמר שכל השומע קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו פירוש ואמר אני פלוני בן פלוני דממקום פלוני ועוד פשוט בגמרא דוקא בשעת סכנת המיתה ולכך כותבין אף על פי שאין מכירין. ויש מפרשים והוא דחזו ליה בבואה דבבואה דאי לאו הכי חיישינן שמא שד הוא כדמוכח שם והרמב"ם כתב הרי אלו יכתבו ויתנו והוא שידעו אותו ואע"פ שהעלוהו ולא הכירוהו הרי זה גט כשר פשו' בגטין וביבמות וכתבו התוס' דוקא בבור או בשדה חיישינן שמא שד הוא וצריך שיראו אותו בבואה דבבואה אבל אם אמר לעדי' בלילה כתבו גט לאשתי והיו מכירין אותו אינו צריך בבואה דבבואה דלא חיישינן שמא שד הוא וכן מוכח בירושלמי דבשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירי'.
